Babycare_icon.png
Bmyguest.png
Bfit.png
Book_Banner1.jpg

יומן המסע הקולינרי לסנטוריני


סנטוריני זה אחד המקומות הכי רומנטיים שראיתי. יש משהו באוירה הים תיכונית הזאת (ממש כמו בארץ) שגורם לך להיות שמח, מאוהב, מהופנט ומוקסם. לא פלא שהיוונים כל כך שמחים.

אם יצא לכם לבקר פעם בחתונה יוונית אז אתם בטח יודעים על מה אני מדברת. אגב, אחת האטרקציות במקום היא חתונה יוונית של פעם. זה כמו תיאטרון חי שהקהל משתתף בו והשחקנים עורכים חתונה יוונית מסורתית עם התלבושות העותנתיות, מוסיקה יוונית, שוברים צלחות ועוד. המופע מתחיל ב20:30 בערב ובהחלט עדיף על עוד ביקור בפאב או מסעדה.

בגדול האי ממש פצפון, עם רכב הגענו מהקצה האחד שלו ועד הקצה השני ב-30 דקות. לכן טיול של 3-4 ימים זה מושלם למקום שכזה.

ואם כבר מדברים על רכבים, אנחנו קראנו לפני זה שהכבישים מאוד מעצבנים כי יש הרבה עליות וירידות ולא מומלץ לקחת רכב ידני אלא רק אוטומט. אבל בעלי לקח סיכון כי דיזל ידני עולה הרבה פחות להשכרה ולכן אפשר להתפרע ולקחת רכב טוב. רק הבעיה שאין הרבה לאן לנסוע איתו, המהירות הכי גבוהה שהגענו אליה הייתה 80. בלי צחוקים. בגלל שיש הרבה פניות חדות, רחובות צרים, וכבישים קצרים, אין איפה לתת גז. מה שכן בעלי החליט שהוא רוצה לקחת סיכון ולקח רכב ידני והיתרון היחיד שלו היה שלא בזבזנו הרבה דלק, כי רוב הזמן פשוט גלשנו על Nutral למטה. אבל בואו נגיד חוץ מזה אין יתרונות, אני בהחלט הייתי מעדיפה אוטומט כי כשעושים פרסה בעליה או ירידה מטורפת זה ממש סיוט, או שאנחנו שניה מסתכלים במפה כדי לא להתבלבל וצריכים להחליט אם לעלות 90 מעלות ימינה או 90 מעלות שמאלה - רכב ידני קצת מקשה. ועוד כשאיזה יווני מאחורה צופר בעצבים. כן כן, מה ששמעתם, חשבתי שאין עם יותר עצבני בכבישים מהישראלים אבל מסתבר שיש. היוונים. הם מלחיצים נורא!

אוקי, אז אחרי שסיימתי לחפור על הרכב משהו חשוב שכדאי לקחת בחשבון: אין צורך בWaze או Gps, בגלל שזה אי ללא רחובות האופציה הכי טובה להתמצא שם זה בעזרת Google Maps, לא הייתה לנו ברירה ולקחנו חבילת גלישה במיוחד. שם ניתן להכניס את שם הוילה, המסעדה או החנות הרצויים ולהגיע ליעד ללא צורך ברחובות.

גם המפות כאן לא ממש עוזרות כי יש המון כבישים שלא מסומנים במפה. אבל המפה טובה בשביל להבין איפה נמצאת כל עיירה ואיזה אטרקציות יש במקום.

דבר נוסף חשוב - רוב התיירים משכירים במקום אופנועים או טרקטורונים. הם קטנים ונורא נוחים במקומות שכאלה, במיוחד בגלל הרחובות הצרים ובגלל החוסר בחניה. אבל זה ממש מגניב לראות את כל האי מפוצץ בטרקטורונים ואופנועים. אם בעל הוילה מציע לכם הסעה משדה התעופה ובחזרה זה מעולה, כי אז תוכלו להשכיר טרקטורון במקום.

במשך היום היה נורא חם (מאי), גם כשהיה 21-22 מעלות זה הרגיש לנו כמו 30-40 בגלל הלחות הגבוהה. אבל כל יום בשעה קבועה בסביבות 17:00-18:00 כזה כשהשמש שוקעת מתחילה הרוח ומרגישים את ההתקררות. לכן מומלץ להביא אתכם חולצות ארוכות או אפילו להצטייד במעיל עור.

לגבי המחירים: סנטוריני יקרה יחסית למקומות אחרים שבהם ביקרנו באירופה. היא גם יקרה לעומת איים נוספים ביוון. לדוגמא בברלין או ברצלונה או פריז הסתפקנו ב100-150 יורו ליום, ובסנטוריני זה 200-250 יורו ליום. המקום מאוד תיירותי ולכן המחירים מותאמים לתיירים. לדוגמא שמלה ממש פשוטה (לא מותג) יכולה לעלות 50-80 יורו, או חפיסת שוקולד פשוטה בסופר שעולה אצלינו 11-12 ₪ שם עולה בערך 25₪. ארוחה במסעדה באיזור תיירותי עלתה לשנינו 300₪. על חוף הים 400₪. אבל ככל שהתרחקנו מהעיר או איזור מרכז התיירות המחירים ירדו ל200₪ לזוג.

Greek breakfast פותחים את הבוקר עם ארוחת בוקר יוונית שמאוד מזכירה את הארוחה שלנו - יוגורט יווני, טוסטים, גרנולה, קרקרים עם דבש, לחם עם ריבה, חמאה ועוגיות אניס. היוונים מאוד אוהבים אניס, הם מוסיפים אותו לקינוחים ועוגות, והמשקה האלכוהולי הפופולארי ביוון הוא ה״Uzo״ בטעם אניס.

אז אחרי ארוחת הבוקר המפנקת שהגישו לנו בוילה - התחלנו את הטיול שלנו ב-Oia שביוונית זה ״איה״ (Iya).

הארכיטקטורה כאן מהממת והם מאוד אוהבים את צבע הדגל השולט - לבן וכחול. זה כל כך יפה שכל הבתים לבנים עם גוונים שונים של תכלת, כחול, צהוב, ורוד, צבעים בהירים ומעניינים שהופכים את כל העיירה הקטנה הזאת לאחת היפות והצבעוניות ביוון.

כל הקטע בסנטוריני זה מערות האבן (וילות). אלה מערות שמשפצים כל הזמן בשביל התיירים. אם מגיעים עם לינה זאת ממש חוויה. מה שאהבתי שמשכירים וילה שלמה עם מטבח שכולו בנוי מאבן וכמעט ואין רהיטים, האמבטיה מאבן ואפילו המיטה היא אבן עם מזרון. בחוץ חיכתה לנו הג׳קוזי הפרטית ממש מול הים הפתוח. בערב זה כזה תענוג.

ב-Oia ירדנו את כל ה-400 מדרגות למטה לחוף, שם ניתן לקחת קטמרנג או יאכטה או לשבת במסעדה אבל אין מקום לשחות. אם עוברים את הסלעים אפשר להגיע לחוף פרטי קטן, בין סלעים ושם לרדת למים. וזה מה שעשינו. לדעתי זה מאוד מסוכן ועדיף לוותר אבל בגלל הסקרנות היינו חייבים. המים קפואים עדיין במאי ונורא עמוקים, מי שלא יודע לשחות לא יכנס. וכדאי לקחת בחשבון שהסלעים נורא מחליקים, ואפשר חופשי להחליק למים ולקבל מכה, יש להיזהר כפול!!!

מה שכן לא בטוחה שזה היה שווה את כל הירידה והעליה הזאת ברגל, נורא התעייפתי וכל זה בשביל ים (הים התיכון שיש לנו גם בישראל :)

אבל זה יכול להיות מאוד נחמד לרדת ואז לעלות עם חמור, זה מה שרוב התיירים עושים.

הדגים כאן מאוד טעימים, כל המנות שהזמנו היו ממש טובות. המלצרים אוהבים להדגיש את זה שהדגים הם טריים שהגיעו ממש הבוקר מהים. מה שאהבתי שהם ממש ישרים ואם יש מנה שהדג הוא לא דג טרי הם מדגישים את זה (כלומר לא מהיום).

אני הזמנתי דג דניס על הגריל ובעלי אכל סטייק דג חרב (Swordfish) ושנינו ממש נהנינו.

Portokalopita - traditional Greek orange cake 🍊 עוגה מסורתית נוספת ביוון היא עוגת התפוז. אבל כמו כל קינוח אחר שלהם היא ספוגה בסירופ תפוזים מתוק מתוק שאני אחרי 2 ביסים פשוט לא יכולתי להמשיך.

מצד שמאל זאת העוגה המקורית שטעמתי. ואז קראתי באיזשהו בלוג שאפשר להמיר את דפי הפילו לקוקוס בשביל גרסה בריאה יותר של העוגה הזאת, ומצד ימין זאת התוצאה. האמת שהעוגה שלי גם יותר בריאה וגם יותר טעימה.

אתם מוזמנים לנסות המתכון ממש כאן.

Kalitsounia - עוגיית גבינה מתוקה יוונית.

החיה הדומיננטית כאן היא החמור (המסכן). כל יום החמורים האלה עולים 400-500 מדרגות מהחוף ועד למעלה. וככה כל היום. האטרקציה היא להסיע את התיירים שאין להם כוח לעלות להר. אני באופן אישי נורא מרחמת על החיה הזאת ועלינו עם בעלי את כל ה500 מדרגות האלה ברגל (אחרי שגם ירדנו קודם). וב- Fira השתמשנו ברכבל (Cable car). אבל החמורים האלה ממשיכים לעבוד כמו חמורים במשך כל היום, מעמיסים עליהם סחורה וכל דבר אחר. בגלל שבמקום יש יותר חמורים מאשר מכוניות יש להם המון מזכרות של חמורים ואפילו בירה טעימה - Crazy Donkey.

Traditional greek moussaka טועמים מוסקה אמיתית - חצילים עם שכבת בקר תפוח אדמה ורוטב בשמל. יאמי!!!! אני רגילה למוסקה בצורת פשטידה (שלא לדבר על המוסקה שהייתה בצבא שזה בשר עטוף בחציל :) אבל נורא אהבתי שהם מגישים אותה בתוך הכד החם.

הבקלאווה היוונית - ולקינוח עלי פילו עם אגוזים, פיסטוקים ובוטנים וסירופ סוכר. האמת שאחרי 3-4 ביסים אני לא הצלחתי להמשיך לאכול את הקינוח מרוב שהוא כל כך מתוק. אבל היוונים מאוד אוהבים את הבקלאווה, מוכרים אותה בכל מקום ועם כל כך הרבה סירופפפפפ...

מאיה המשכנו ל- Megalohori / Megalochori שהוא כפר מאוד מסורתי . גם כאן הרחובות והסמטאות עם מדרגות אינסופיות שהולכות בספירלה סביב הבתים ואין ספק שמי שגר פה מוריד כל יום את כל הקלוריות שאכל. הבתים הקיקלדיים בצבע לבן וצבע קרם בעיקר עם דלתות עץ צבעוניות מנוגדות וכנסיות לבנות עם כיפות כחולות בהירות. ישנם כמה מגדלי פעמונים ליד הכיכר.

יש מלון אחד במרכז וכמה וילות להשכרה, עם בריכה ובעלות אופי מסורתי.

הכפר נמצא צמוד ללוע הר הגעש המפורסם, וכל הצד המזרחי שלו הוא המישור הפראי של סנטוריני ובו מגדלים את הענבים אשר מהם מופק היין הלבן המפורסם של סנטוריני. אם תרצו ניתן לבקר בשני היקבים Boutari ו-Antoniou ולטעום מהיין המתוק והמיוחד הזה.

טוב באנו לדבר על אוכל אז בואו נדבר על זה: במסעדה המקומית אכלנו פיתה יוונית מהטאבון שהיא מתוקה יותר מהפיתה שלנו וגם הצורה שלה מאורכת ולא עגולה. אני הזמנתי Souvlaki - שיפודי הודו על האש, ובעלי הזמין דג. את הדג הם מגישים עם ברוסקטה ושמן זית עם שום ומעל עגבניות חתוכות. אני דווקא התפלאתי שלא מגישים כאן הרבה ירקות. כי לעומת מקומות אחרים ביוון שמפציצים בירקות, המנות כאן יחסית קטנות ועם קישוט של עלים. אבל מאוד טעים! במיוחד הדגים.

Karithopita - עוגת אגוזי מלך יוונית.

מסתבר שאחת העוגות המסורתיות ביוון היא עוגת אגוזי מלך. גם הבצק עצמו הוא מאגוזי מלך טחונים וגם יש אגוזים שלמים בתוך העוגה. יש בה הרבה קינמון ובמקום קמח משתמשים בפירורי לחם. כשהעוגה חמה היא באה טוב עם גלידה וניל. אז כמובן כשחזרתי לארץ הייתי חייבת להכין אחת כזאת בגרסה הבריאה יותר BakeCare סטייל.

מצד שמאל: העוגה המקורית.

מצד ימין: הגרסה הבריאה שלי. המתכון ממש כאן.

Santo Wines - ליד עיירת Pyrgos מצאנו את המקום המדהים הזה. בר מסעדה אשר ממוקם ממש על ההר וממנו ניתן להשקיף על הנוף המשגע. עדיף להגיע בשקיעה, יש מוסיקה חיה ואוירה מאוד רומנטית. במקום עושים טעימות יין, מגישים לכם תפריט של יינות וכ20-30 כוסות יין המסודרים בצורה מסויימת על המגש כדי לזהות את הסוגים, ואתם יכולים לשבת במשך כמה שעות ופשוט ליהנות מהיינות ומהאוירה. הם מציעים גם מנות בשריות ויש להם חנות יינות מענבי סנטוריני. יש יינות זולים יותר ויש יקרים, וכל אחד יכול למצוא את הטעם שהוא אוהב.

בחנות יש עוד מזכרות וממתקים מקומיים.

לא רחוק מעיירת Messaria מצאנו את חנות הצעצועים היחידה באיזור, חדר כושר, חנות בגדים מוזלים, מסעדה מקסיקנית ומאפיה. אז כן, אני נהניתי במאפיה.

Fira - מרכז העניינים. העיר הגדולה בסנטוריני ובה ניתן למצוא מלונות ברמה גבוהה, חנויות מותגים, גלריות, פאבים, מועדונים, מסעדות שוות, חנויות מעצבים וכו׳. הסגנון בניה מאוד מזכיר את Oia, גם כאן בתי האבן לבנים, צבעוניים, סמטאות צרות וטיילת חמודה.

הפרוזן יוגורט כאן הוא כמובן היוגורט היווני, יש לו טעם יותר עשיר, יותר סמיך, עם יותר אחוז שומן מאשר היוגורטים הפשוטים. לכן משתמשים בכל העוגות ביוגורט היווני.

הגלידות ב-Fira ממש מעניינות, כל מיני סוגים מגניבים שאין בארץ כמובן. למשל כל החטיפים כמו Twix, Bounty, Mars, Snickers וכו׳ הפכו כאן לגלידות, אותו החטיף פשוט כגלידה, ותאמינו או לא - ניסיתי את כולם ;)

כמו כן יש כאן טילון ממש מגניב של Magnum שהוא כאילו בגרסה הקיצית עם פירות ירוקים.

חייבת להמליץ על הגלידריה המגניבה הזאת ב-Fira: Hausbrandt. יש להם טעמים יווניים מקוריים כמו גלידה זיתים, בקלאווה, חלבה, קדאיף, 50 גוונים של אפור ועוד הרבה מגניבים. וגם יש כמה קינוחים מסורתיים מעניינים. אני טעמתי את הזיתים והמסטיק עם הפלפל האדום וממש אהבתי, טעם מעניין מאוד.

כל החנויות ב-Oia או Fira בין אם זה חנויות של מזכרות או בגדים נקראות גלריות Galeria. אין אצלם חנויות פשוטות, כולם אמנים וכל מה שמוכרים זה עבודת יד. חנויות מעצבים, אמנות בעץ, בקרמיקה וכו׳. בהתחלה קצת צחקנו שהאי קצת רחוק מהצביליזציה אבל כשהגענו לFira פתאום גילינו רחוב שלם של חנויות מותגים כמו Michal Cors ועוד. גם בסופרים גדולים לא נתקלנו, הכל מכולות קטנות פה ושם, רק אחד על הדרך מהעיר הגדולה פירה. קניונים לא פגשנו בכלל.

אז שוב חוזרים לדגים - הסלמון כאן פשוט מושלם! בכל מסעדה.

Revani (Ρεβανί) Moist semolina cake עוגת סולת יוונית מסורתית - ספוגה בסירופ חם, עם ניחוחות של קינמון וציפורן. מעניינת מאוד למי שאוהב סולת. לי באופן אישי זה הזכיר דייסת סולת שהתקררה. אבל הסירופ והקינמון קצת הוסיפו טעם.

מצד ימין: העוגה המקורית.

מצד שמאל: הגרסה הבריאה שלי לעוגת הסולת. המתכון ממש כאן.

וגם הנוגאט Nougat (שאותו כבר פגשנו באלזס, גם שם הוא נורא פופולארי). אבל היוונים נתנו לו שם משלהם: Mandolato - Mandola.

אני דווקא מאוד אהבתי את הקינוח הזה, נכון שהוא מתוק אבל יש בו משהו מאוד נעים, הוא רך ונמס בפה והשילוב עם השקדים פשוט מושלם. יש לו מרקם מאוד מעניין כמו קלקר או כמו עיסת נייר וסוף סוף קינוח בלי סירופ :)

במרכז העיירה יש כמה חנויות עם מזכרות מאוד מעניינות, כמו כלי נגינה יווניים, כלים מקרמיקה, מערות אבן קטנות, סבונים משמן זית יווני, קרמים המופקים מחומרי הר הגעש הישן, ספונג׳ה למקלחת מאצות הים התיכון.

האמת שבפעם הראשונה לא ידענו שצריך להמשיך קצת למעלה וחשבנו שכאן הכל נגמר. אבל אם ממשיכים בעליה ועוברים את המנזר מצד ימין - מגיעים לטיילת (אנחנו חזרנו לשם בערב והיה פשוט מושלם עם כל האורות והאוירה).

וכמובן הייתי חייבת לטעום את ה-Vaflaki היווני.

Loukoumades - דונאט יווני / סופגניה יוונית טבולה בדבש. בדרך כלל מוכרים אותם ככדורים עם המון דבש מעל, אבל נתקלתי גם בצורה קצת שונה שלהם.

Kataifi - הקינוח הכי פופולארי כאן לדעתי - הקדאיף. הטעם מאוד ישראלי, כמו שאנחנו מכירים אותו. אבל שוב, אלה קינוחים שאני באופן אישי לא מסוגלת לאכול, גם הפעם הספיקה לי כפית אחת בגלל כל הסירופ המתוק מתוק הזה.

chores / Tsoureki - הבריוש היווני. ניתן למצוא אותו בכל מאפיה ממש כמו החלבה הישראלית או הבריוש הצרפתי.

Koulourakia - עוגיה יוונית לחג הפסחא. הרכיבים הם נורא פשוטים: ביצים, חמאה, חלב, סוכר, קמח, לא משהו מיוחד, אבל דווקא הטעם שלה הוא מאוד אופייני ליוון.

GREEK MALABI -

Milopita - פאי תפוחים יווני. האמת לא הבנתי מה כל כך מיוחד או ושנה בו מפאי תפוחים רגיל, בל דווקא היה לי טעים. אני חושבת שבכל מקום פאי תפוחים הוא טעים במיוחד כשיש תוספת קינמון, ציפורן או מוסקט בתפוחים עצמם.

ועוד כמה קינוחים יווניים

טוב, אז כמו שכבר הבנתם ״בריאות״ זה לא הצד החזק של היוונים. במיוחד אם מדברים על הקינוחים שלהם.

אזל תמיד כייף לגלות דברים חדשים. יש עוד כמה קינוחים מסורתיים שלצערי לא הספקתי לטעום, כי חלקם הם קינוחים של כריסמס ומכינים אותם רק פעם בשנה.

Traditional Greek Diples Recipe (Greek Christmas Pastries with Honey)

Traditional Kourampiedes / Kourabiethes (Greek Christmas Butter Cookies)

Walnut-filled, Crescent -Shaped Pastries (Skaltsounia)

Melomakarona recipe (Greek Christmas Honey Cookies)

Easiest Homemade Kourabiedes recipe (Greek Christmas Butter Cookies)

Traditional Greek Galaktoboureko recipe (Greek Custard Pie with Syrup)

Akrotiri - כדאי למחוק מהמסלול. לדעתי רימו אותנו כאן. אחרי 25 דקות נסיעה הגענו לעיר העתיקה של סנטוריני. בחניון לקחו מאיתנו 40 ₪ על חניה ואז בכניסה למקום עוד 100 ₪ לזוג. ראינו שיש הרבה תיירים והכניסה בתשלום אז חשבנו שהולכים לטייל בעיר עתיקה כמו קיסריה או משהו כזה. אבל ממש לא! אחרי שעוברים את הכניסה נכנסים למבנה מקורה באורך של 50 מטר אשר מכיל בתוכו שאריות של העיר העתיקה, בעיקר אבנים וסלעים. אסור לגעת או לרדת לשם, רק לצלם. עשינו סיבוב של 10 דקות ויצאנו משם מבואסים. לא מה שציפינו.

אבל לפחות לא רחוק משם נמצא החוף האדום

The Red Beach - כל הסלעים פה אדומים וכל האיזור ממש מזכיר משהו מקסיקני או איזה מקום באריזונה, עם הרים, חולות, קוצים, קקטוסים, אבל יש ים, ים יפה, כחול נקי והרבה צוקים. והאמת שהמקום גם ממש הזכיר לי את אילת, בגלל הטבע ובגלל החופים. לדעתי לא שווה נסיעה במיוחד, אבל אם אתם כבר באיזור אז למה לא?!

כמובן כל המסעדות כאן נקראות ״טברנה״, והאוכל הים תיכוני ממש דומה לאוכל שלנו.

יש כאן משקה מעניין שנקרא Freddito - זה כמו שייק קר עם קפה - נורא מרענן בחום הזה. מאוד דומה לאייסקפה שלנו, אבל בטעמים ממש מדליקים.

עיירת Pyrgos. ממש קטנטונת אבל חמודה. במרכז העיירה יש 2 מסעדות והרבה ספסלים. חוץ מזה אין הרבה מה לחפש שם. אבל למי שיש זמן אפשר שוב לטייל בין השכונות.

יש פה קטע של חתולים, מלא מלא חתולים, וכמה גלריות מקומיות החליטו להפוך את החתול לסמל המקום ולעצב מזכרות שונות עם חתולים.

נכון שלא פגשתי הרבה מאכלים בריאים כאן, אבל באחת המסעדות המלצר ממש המליץ לנו על המשקה הזה שנחשב למשקה בריאותי ללא סוכר, דל קלוריות, על בסיס אגבה וצ׳יה. וזה מוצר יווני. אז למי שעדיין מחפש בריאות - בעיירת Pyrgos.

אני מקווה שנהניתם מהמסע ביחד איתי ואתם מוזמנים להכין ולטעום קינוחים יוונים בגרסה קצת בריאה יותר BakeCare סטייל.

אשמח לשמוע תגובות ורעיונות למטה.

© כל הזכויות שמורות להודליה כצמן 2017

  • Black Facebook Icon
  • Black Twitter Icon
  • Black Pinterest Icon
  • Black Instagram Icon

חפשו את המתכונים הבריאים והטעימים שלי גם ב: