מי אני?   

צרו איתי קשר

היי, נעים מאוד! אני דאריה הודליה כצמן, בת 32, נשואה לאנטולי, ויש לנו ילד בן שנתיים בשם עילי, וילד בן שלושה חודשים בשם ניאל. עליתי לארץ בגיל 6 עם אמא שלי, סבתא וסבא.

אמא שלי עד היום מספרת לכולם שבתור תינוקת/ילדה, הייתי בוכה בלי הפסקה, בגן, בבית, אצל חברים... ומתי הייתי שותקת? כשהאוכל הגיע. איך שהייתה מגיעה שעת האוכל, הפכתי לילדה טובה. מעניין... עכשיו אני מבינה למה עילי מתנהג בדיוק אותו הדבר :)

(בתמונה: מימין - 1985 אני בגיל שנה, שמאל - 2016 עילי בן 10 חודשים)

*שימו לב לשמיכה שלי

לפני 3 שנים שמתי לעצמי מטרה להיגמל מפחמימות וסוכר ולהתחיל לאכול בריא. בהתחלה הייתי בדיכאון, התשוקה למתוקים הייתה נורא חזקה, הבצקים, השוקולדים, המתוקים היו כל כך חסרים. עד שהבנתי שבעצם אין צורך לוותר על הפינוקים האלה, אלה ההנאות הקטנות של החיים וזה מה שעושה אותנו שמחים ומאושרים, ולא חייב להימנע מעוגות ועוגיות אלא אפשר לעשות את זה חכם ובריא.

 

במקצוע שלי אני ארט דירקטור. עשיתי תואר ראשון באמנות וקולנוע, למדתי תקשורת חזותית וארט דירקשן, ואני חושבת שהתשוקה שלי לאוכל מאוד בולטת בעבודות שלי, מכיוון שלרוב אני בוחרת למתג מסעדות, לעצב אריזות מזון, לאייר אוכל, לבנות בלוגים ואתרים שעוסקים בתחום הבישול והאפיה. בשנה האחרונה עזבתי את עולם ההיי-טק וכיום אני עובדת בחברת אסם Nestle, כי אם זה אוכל - אני שם!!!

כמה עבודות שלי:

לעבודות נוספות היכנסו לאתר שלי: KTSMN by Hodelia Katsman.

 

אבל בטח מעניין אתכם איך הכל התחיל, איך הפכתי לכזאת פודי מוצלחת, ומאיפה הPassion הענק הזה לאוכל: 

אז ככה, בסביבות השנים 1920 בעיר ברדיצ׳יב שבאוקראינה, נולדה סבתא רבא שלי, אשר הייתה פריקית אמיתית של חגי ישראל. בעיר התגוררו בעיקר יהודים, וכולם ידעו שאצל סבתא רבא שלי אפשר למצוא את השטרודל הכי מקורי והכי טעים שהיה אי פעם עלי אדמות. (אגב, אני ירשתי את המתכון). 

בזמן מלחמת העולם השניה כאשר כל האנשים ניסו להתחבא וכמעט לא יצאו מהבתים, סבתא רבא שלי עשתה כל דבר אפשרי על מנת להשיג מצרכים לאפית מצות בזמן חג הפסח, כשהיא מתחבאת במקלט הקטן שלהם, ודואגת אך נחושה בדעתה.

האהבה לאפיה עברה מדור לדור, ובעקבותיה כמובן גם סבתא שלי התחילה להתעניין באפיה. היא הייתה מנהלת את אגף העובדים במפעל סוכר, ובזמנה החופשי הכינה בהזמנה עוגות חתונה ואירועים. עוגות של 3-4 קומות, מקושטות בקרם חמאה בכל הצבעים, עם ברבורים, ורדים ופנינים. בזמנו היה נורא מפחיד לעסוק בעבודה נוספת מהצד (פרילנס), והיו יכולים ממש להרוג על זה. אבל היא כל כך אהבה את התחום שפשוט לא יכלה לוותר על זה.

ואז, בשנת 1955, נולדה אמא שלי. היא לא ידעה שהתשוקה לאפיה כבר אז הייתה בגנים שלה.

כשהגענו לישראל בשנת 1992, אמא שלי סיימה כמה בתי ספר מוכרים בתחום האפיה, והפכה לקונדיטורית מקצועית. לעולם לא אשכח איך בכל יום שחזרה משיעור הביאה איתה סלסלה עם כל המאפים הטובים והטעימים, מעשה ידיה. 

באותה תקופה נאלצתי להעביר את רוב שעות היום בבית של סבא וסבתא, ולכן לא הכרתי משהו אחר חוץ ממאפים. מאפים עם בשר, ביצים, ירקות ובעיקר מתוקים, עוגות, עוגיות, לחמים רוסיים, לחמניות, בלינצ'ס, אלדושקי, פירוז'קי ומה לא... זה האוכל "הבייתי" שהייתי רגילה אליו, לכן גם היום הבצק זאת החולשה הכי גדולה שלי, אני יכולה לאכול כל היום עוגות. 

כבר מגיל קטן התחלתי לאפות. הייתי כל כך רגילה למטבח, לבצקים, לריבות, לקרמים, שהכל פשוט זרם לי גם כשלא ידעתי מה אני עושה. 

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

היום אני ממשיכה להתפנק ולפנק את משפחתי, אבל יודעת שבכל עוגה או עוגיה שאני מגישה להם אין סוכר, אין חמאה או מרגרינה, שוקולדים זולים, חלב שמכיל כמות מטורפת של הורמונים, או כל המרכיבים שהייתי רגילה אליהם בעבר. לאחר שהייתי בליווי של נטורפתית במשך שנה ולמדתי את עולם צמחי המרפא והתחליפים הבריאים לקמח לבן, תחליפים לסוכר כמו סירופ האגבה או סירופ הטופינמבור, סוגי חלב בריאים כמו שקדים או אורז, את חשיבות החלבונים, הפחמימות והשומנים שאנו צורכים ביום יום, אני משלבת את כל הידע הזה במתכונים שלי. העוגות שלי מכילות חלבונים, פחמימות מלאות... בקיצור, היום אני אופה בריא! ועיקר המתכונים שאני מעלה הם שלי מאפס, כי אני לא מפחדת לנסות, להמציא, לגוון ולהפתיע כל פעם בטעמים חדשים ובריאים. 

 

כשאני מארחת חברים, הם יודעים מראש שהם צריכים לבוא עם סוכר וחלב בשביל הקפה, כי הם מודעים לכך שאני לא מכניסה הביתה לא סוכר (לבן או חום) לא חלב פרה, לא חמאה, לא שמן חמניות ולא קנולה, מנסה כמה שפחות להשתמש בקמח חיטה מלאה (כי זה עדיין חיטה), אין אצלי שוקולד חלב ולא ממתקים אחרים. מה שהם כן יודעים זה שהם הולכים לטעום עוגות ומאפים מסתוריים וטעימים, ולגלות את המרכיבים המפתיעים בסוף הארוחה :)

 

אנשים באים ושואלים אותי מה בעצם מתחבא במזווה שלי. הנה התשובה: ״אצלי בבית תמיד יש את כל הקמחים שניתן לשלב ביניהם, כמו קמח כוסמין מלא, קמח שיפון, קמח חומוס או עדשים, קמח קוקוס, קמח שקדים או אגוזים טחונים, קמח טפיוקה, קמח טף, קינואה, שיבולת שועל, אורז וכוסמת. חלקם מכילים גלוטן וחלקם לא, לכן צריך לדעת מה לשלב עם מה. 

אני תמיד דואגת שיהיו אצלי גם סירופ לתת אורז, אגבה או מייפל (סילאן לא בא בחשבון בגלל הערך הגליקמי הגבוה, (אתם יכולים לקרא קצת יותר על תחליפי סוכר בריאים בבלוג). סוכר פנלה גם הולך.  שמן זרעי ענבים, שמן בוטנים, שמן זרעי אורז או שמן קוקוס. חלב וקרם קוקוס, חלב שקדים, חלב אגוזי לוז, שיבולת שועל או אורז. במקפיא אני מאחסנת מקלות וניל שאני מזמינה פעם בשנה מצרפת. אבקת אפיה ללא אלומיניום, אבקת חרובים, ואולי פספסתי עוד משהו, אבל אלה המצרכים הבסיסיים שתמיד חייבים להיות אצלי״. 

© כל הזכויות שמורות להודליה כצמן 2017

  • Black Facebook Icon
  • Black Twitter Icon
  • Black Pinterest Icon
  • Black Instagram Icon

חפשו את המתכונים הבריאים והטעימים שלי גם ב: